הספר “להב היהלום” של מייקל רואץ’ מבוסס על סיפור חייו האמיתי המשלב מחד למעלה מ-20 שנים של תרגול הבודהיזם ומאידך  להב היהלוםכמנהל מחלקת היהלומים של הזוג הישראלי עופר ואיה עזריאלנט במנהטן שבניו יורק. שמו של הספר “להב היהלום” לקוח משם הספר המכיל את התורה שלימד בודהה לפני כ-2,500 שנה.
לאחר שרכש את השכלתו כנזיר בודהיסטי, עודד את רואץ’ המורה שלו להיכנס לעולם העסקים ולבחון את העקרונות שלמד בחיי היום יום. היה עליו להימנע מסממנים חיצוניים של נזיר בודהיסטי ולהיראות כאיש עסקים רגיל כלפי חוץ. רואץ’ ניהול את מחלקת היהלומים עפ”י עקרונות בודהיסטים, ללא ידיעת האחרים. במשך שבע עשרה שנים היה רואץ’ דמות מפתח בחברת אנדין אינטרנשיונל שהפכה להיות אחת מחברות היהלומים והתכשיטים הגדולות בעולם.
רואץ’ מספר שקיבל החלטות בעסק עפ”י שלוש עקרונות:
1. העסק צריך להצליח. עליו להיות רווחי. בבודהיזם אין הכסף נחשב רע לכשעצמו. השאלה היא כיצד מרוויחים את הכסף, בצורה נקיה וישרה.
2. עלינו ליהנות מן הכסף. אסור תוך כדי עשייתו להרוס את כוחותינו הגופניים והנפשיים.
3. להסתכל אחורה ולומר ביושר ששנות העבודה היו בעלות משמעות.
רואץ’ אומר שיהלומים מסמלים את הפוטנציאל החבוי בכל הדברים – זוהי ריקות. הוא נותן דוגמה יפה של ריקות לגבי קניית בניין: יש בבניין ובתהליך קנייתו סוגים רבים של פוטנציאל חבוי להיותו דבר טוב או רע בעת ובעונה אחת. רכישת הבניין אינה רעה או טובה – הכל תלוי במי שמתבונן. אין לבניין שום “תכונה” בפני עצמו, והכל תלוי במתבונן. זהו הפוטנציאל החבוי בכל הדברים.
אדם שמרגיז אותנו, אומר רואץ’, ומתאר ריקות באופן אחר, אין בו “מרגיזנות”, כי במציאות תמיד יהיה מישהו שיתפוס אותו כטוב ואהוב. לכן זה בא מאיתנו – אנחנו רואים אותו כמרגיז בעוד שמישהו אחר יראה אותו באור שונה.
בהמשך מדבר רואץ’ על רישומים שאנחנו משאירים בתודעה, שלנו ושל אחרים, הלקוחים ממושג הקארמה, ומפרט שלוש דרכים שונות להטביע רישום: באמצעות מעשים, באמצעות מילים או באמצעות מחשבה, כשהדרך השלישית חשובה בהרבה. הוא נותן דוגמה על עסק שנקלע לקשיים כלכליים, שצריך קודם כל להימנע ממצב תודעה של קמצנות ולא לוותר על היצירתיות ועל היחס הנדיב לעובדים וללקוחות.
אז כיצד להצליח בחיים ובעסקים? ע”י הבנה של איזה רישום עלינו להטביע בתודעה כדי לראות מה שאנחנו רוצים לראות ובשמירה על אמות מידה מסוימות של התנהגות. עצם ההצלחה או הכישלון בעסקים מונעת ע”י הרישומים שאנו מטביעים בתודעה, ע”י הטוב או הרע שאנו עושים לסובבים אותנו. מחשבות נדיבות, אורח חיים מוסרי, סירוב לכעוס בכל מצב שהוא, שמחה בפעילות בונה ומועילה, אימון במצבים של ריכוז עמוק ומדיטציה, למידת העקרונות של הפוטנציאל החבוי, טיפוח יחס של חמלה כלפי הזולת – כל העקרונות הללו יביאו לנו הצלחה בחיים ובעסקים, אם נתמיד בהם לאורך זמן.
בהמשך מדגים רואץ’ עשרות רבות של בעיות נפוצות בחיי היום יום ומציע פתרונות יצירתיים לפי העקרונות הללו.
לקראת סיומו של הספר, מציע רואץ’ תרגול בודהיסטי שנמצא בלב של השאיפה להארה, שהוא קורא לו “החלפת עצמי בזולתי” וכולל שלושה שלבים:
1. ללמוד להיות קשוב מאד לצרכיהם והעדפותיהם של אחרים. למשל, איך הם מכינים את הקפה שלהם, איזה עט הם מעדיפים, מתי היתה חופשתם האחרונה, ועוד. אח”כ לשנן את ההעדפות הללו.
2. “החלפת הגוף” – להעמיד פנים שאתם שותלים את התודעה שלכם בתוך גופו של מישהו אחר, ואז לפקוח עיניים ולהביט בעצמכם, לראות מה אתם (הם) רוצים מכם (מהם).
3. “תכסיס החבל” – לדמיין שעשיתם לאסו ואתם והעובד שלכם אדם אחד – אתם מקבלים בונוס, אין “אני” ו”הוא”. זהו רק הרגל ובחירה של המחשבה שאתם מסתיימים במקום שבו מסתיים הגוף שלכם, שמונעים מכם להגדיר מישהו אחר כאתם עצמכם.