“רגשות הרסניים”, ספרו של הפסיכולוג דניאל גולמן שפרץ לתודעה שלנו כשכתב את “אינטליגנציה רגשית”, הוא דיאלוג מדעי של  רגשות הרסניים – איך נוכל להתגבר עליהם?צוות מדענים מתחומים שונים, בעיקר חקר המוח ופילוסופיה, עם הדלאי למה ה-14, טנזין גיאטסו, איש הדת הבכיר ביותר בבודהיזם הטיבטי, שמציג את נקודת המבט הבודהיסטית לרגשות הרסניים.
גולמן שואל: מה תפקידם של רגשות הרסניים בהתפתחות של האדם? של החברה? האם הם אוניברסליים או תרבותיים? האם הם חלק מהגוף שלנו?
הספר מבאר את ההשקפה הבודהיסטית שהרגשות השליליים שלנו גורמים לסבל ביחסים שלנו עם עצמנו ועם הזולת ומקורם בשלושה רעלים: השתוקקות, כעס ואשליה. זיהוי הרגשות ההרסניים והתמרתם הוא לב ליבה של העבודה הרוחנית. אפשר להתמודד עם הרגשות השליליים הללו ולהתמיר אותן לרגשות חיוביים, כגון חמלה, נדיבות ואהבה. הן הפסיכולוגיה המערבית והן הבודהיזם נותנים כלים כיצד לעשות זאת.
הבודהיזם טוען שאפשר לייצר חיסון כנגד הרעלים הללו, באמצעות מדיטציה, שמאפשרת להגיע לסיפוק במקום לתאווה, לשלווה במקום אי-נחת ולחמלה במקום שנאה.
מחקרים שערך הנוירולוג ריצ’רד דוידסון, אחד המשתתפים בכנס, על אוזר (שם בדוי), אירופאי שהפך בודהיסט, חי 30 שנה במנזר בהרי ההימלאיה, ועסק שעות רבות ביום בתרגול מדיטציה, סיפקו הוכחות חותכות לכך שמדיטציה מחזקת את המערכת החיסונית ויכולה לשנות את המוח ואת הגוף. שנים רבות של מדיטציה מאפשרות פתיחות גבוהה יותר לחוויות חדשות, תפיסה טובה יותר, מודעות גבוהה יותר לתחושותיהם של אחרים ושלווה רגשית ברמה גבוהה מאד. בסרט וידאו שבו הוצגו לו פרצופים המביעים רגשות שונים לזמן קצר מאד, השיג אוזר תוצאות גבוהות יותר מ-5000 איש. ברפלקס הבהלה, הזהה אצל כולנו, התכווצות מהירה של שרירים בבת אחת בתגובה לקול חזק ומפתיע או למראה פתאומי, הגיע אוזר להישג מדהים ובאמצעות מדיטציה לא הגיב לגירויים.
אחד החוקרים שמציגים בספר את משנתם, מתייה ריקאר, פילוסוף צרפתי ונזיר בודהיסטי, מסביר שרגש נחשב להרסני הן כאשר הוא גורם לנזק גלוי והן כאשר הוא מעוות את תפיסת המציאות שלנו. מצבים רגשיים כאלו פוגמים בכושר השיפוט שלנו ובחופש שלנו, כיוון שהם יוצרים שרשרת של מחשבות שמחייבות אותנו לחשוב, לדבר ולפעול באופן מוטעה. ריקאר מראה שרגשות בונים יכולים לפעול כתגובת נגד לרגשות הרסניים, כי אי אפשר, למשל, להרגיש אהבה ושנאה בו-זמנית כלפי אותו אדם. לכן טיפוח אהבה, חמלה ואלטרואיזם יצמצמו מאד את הרגשות ההפוכים.
ריקאר מתאר חמישה רגשות הרסניים עיקריים: שנאה, תשוקה, בלבול, גאווה וקנאה. המקור לכל הרגשות המאמללים הללו הוא ה”אני” שלנו וההיצמדות שלנו אליו, הצורך להגן עליו ולספק אותו. ריקאר אומר שאפשר להשתחרר מרגשות הרסניים כי הם זמניים ונותן דימוי יפה: הם כמו מטבעות זהב שמכוסים באבק, אבל לא משנים את טבעו האמיתי של הזהב. איך? ככל שנעמיק ונתבונן בכעס, למשל, כך הוא ילך ויעלם מעינינו.

איש מדע אחר, פול אקמן, שהוא המומחה המוביל בעולם לניתוח הבעות פנים, מסביר שאחד הדברים שמבחינים בין רגשות לבין תופעות נפשיות אחרות הוא מהירות ההופעה – רגש מהיר בהרבה והוא גם אוטומטי, הוא אוחז בנו עוד לפני שאנחנו מבחינים בו. אנחנו מודעים לקיומו של רגש רק כשאנחנו חווים אותו. אקמן מראה שאנחנו לא בוחרים לחוות רגש מסוים, למשל לפחוד או לכעוס. אנחנו כועסים לפתע. אילו היינו יכולים להיות מודעים לרגשות הרסניים ברגע שהם עולים, היינו יכולים לבחור איך להגיב אליהם. כאשר רגש מתחיל, הוא גורם לשינויים בהבעה שלנו, בפנים, בקול, באופן שבו אנחנו חושבים ובדחף לפעול. כל אלו מתרחשים באופן לא-רצוני.
בהמשך הספר מציגים אנשי המדע שהוזמנו למשכנו של הדלאי למה, איש איש בתורו, את נקודת השקפתם ומחקריהם לגבי רגשות הרסניים. הדלאי למה, שמקיים את הדיונים הללו מזה שנים, מעורה מאד בתחומי המדע השונים אבל מראה לחוקרים בו זמנית את נקודת ההשקפה הבודהיסטית לגבי ממצאיהם.