“לבסוף מוצאים אהבה” – מדריך לזוגיות, ספרו השני של הפסיכולוג ד”ר הארוויל הנדריקס, הוא ספר מרתק, שמלמד על השקפתו לבסוף מוצאים אהבה - מדריך לזוגיותלגבי נישואין ואיך אפשר להפוך אותם למקור של אושר וצמיחה אישית. הספר מומלץ לכל מי שלא נמצא בזוגיות, כל מי שנמצא בזוגיות שאיננו מאושר בה, ואני משוכנע שגם זוגות מאושרים יוכלו ללמוד ממנו הרבה.
הנדריקס פיתח את שיטת “אימגו” לטיפול זוגי. אימגו = דימוי בלטינית. לטענתו, אנחנו מתאהבים ב”דימוי”, צירוף התדמיות של האנשים שהשפיעו עלינו יותר מכל בילדות המוקדמת שלנו, שנחרטו במוח העתיק שלנו, והוא מורכב מצירוף התדמיות של האנשים שהשפיעו עלינו יותר מכל בילדותנו, לרוב ההורים שלנו. אנו בוחרים, באופן לא מודע כמובן, את מושא אהבתנו כאשר המוח מזהה תכונות חיוביות ושליליות של ההורים שלנו בבן הזוג ו”מתבלבל” בין בן הזוג לבין “הדימוי”. בן הזוג שאנו בוחרים אמור לפצות אותנו על הפגיעות מילדותנו. מדוע יש לנו פצעי ילדות? כי היינו תלויים באנשים אחרים, היו לנו אין סוף צרכים, ואין הורים, מסורים ככל שיהיו, שמסוגלים להגיב בצורה מושלמת לצרכים המשתנים האלה.
כשאנו מאוהבים, אומר הנדריקס, יש לנו תחושת התמזגות מוחלטת, אחדות ושלמות, שמזכירה לנו את החוויה כשהיינו תינוקות בקשר מול ההורים שלנו. הנדריקס מדגים את אופייה האשלייתי של האהבה הרומנטית במיתוס של פסיכה וארוס, שכמו בכל האגדות, אבל גם במציאות, האהבה הרומנטית פורחת על קרקע של פנטזיות ואי-ידיעה. כל עוד יש לאוהבים תמונה אידיאלית של אהובם, הם בגן עדן, אבל כאשר הם רואים אותם באופן אובייקטיבי, הם רואים את החסרונות והפגמים שקודם לא רצו לראות.
כשאנו מאוהבים, אנו עשויים לבטל את הצרכים שלנו. לאחר תקופה מסוימת, בה מתחילים בני הזוג לבטא את הצרכים שלהם, הם מגלים לפתע שבן הזוג לא מסוגל למלא אותם. לרוב יש ציפיות לא-מודעות: שבן הזוג, שנבחר מתוך רבים מאד, יאהב אותם כפי שהוריהם לא אהבו אותם מעולם, שהוא ימלא את צרכי הילדות הלא מסופקים, ושיהיה תמיד זמין. אז מתחילים לעלות רגשות שליליים של כעס, תסכול ואכזבה. בני הזוג מתרחקים זה מזה, לעתים עד כדי היפרדות.
הנדריקס סבור שהדרך להתמודד עם המציאות המתסכלת הזאת היא ע”י מודעות והבנה שלבן הזוג שלנו, כמו לנו, יש חלקים שנשארו פצועים כתוצאה מחוויות הילדות, והתפקיד של כל אחד מבני הזוג הוא לרפא את השני. הוא מפרט עשרה מאפיינים של נישואים מודעים, שביניהם הבנה שהקשר צריך לרפא את פצעי הילדות, צריך ליצור דימוי מדויק של בן הזוג כפי שהוא באמת, אחריות לשתף את בן הזוג ברצונות ובצרכים, לקבל באהבה את התכונות השליליות שלנו ושל בני הזוג.
איך מרפאים? ע”י שילוב של מספר גורמים: סגירת / צמצום אפשרויות המילוט והקשר והתחייבות להישאר יחד לעת הזאת, יצירת אזור ביטחון בכך שעוסקים בהתנהגויות שמביעות אהבה, ביקורת בונה שמטרתה לגרום לצמיחה, שיפור התקשורת הזוגית ע”י הקשבה טובה יותר ואפשרות לבטא כעסים הדדיים בצורה מבוקרת. בסיומו של הספר מציע הנדריקס מגוון תרגילים פרקטיים שיוכלו להפוך את פצעי הילדות לצמיחה.