עלמה זהר כתבה, הלחינה ושרה את המילים הבאות: “המציאות היא רק השתקפות קרני השמש, על רשתית העין הפקוחה. הכל  השתקפות: הקשר בין העולם החיצוני לעולם הפנימי שלנונראה רחוק, אבל אולי רק המשקפת הפוכה.”
במציאות של חיינו יש אין ספור השתקפויות, רק כשבדרך כלל אנו לא ערים להן.
דון מיגל רואיז, בספרו “דרך האהבה“, מתאר השתקפות באופן יפה: “הקשר שיש לכם עם עצמכם משתקף בקשרים שלכם עם הזולת, וכאשר אתם דוחים מישהו אחר, אתם דוחים אותו בגלל כל אותם דברים שאתם דוחים בעצמכם. העיניים הן הבעה של מה שאתם חשים. כשאתם כועסים, אתם רואים את העולם בעיני הכעס. אם יש לכם עצב, אתם עתידים לבכות מפני כל דבר שיקרה. אבל אם בעיניכם יש אהבה, תראו אהבה בכל מקום”. זהו תיאור לא קל לעיכול, כשחושבים על המשמעות של זה, אבל הוא מאד מדויק. גם דיפאק צ’ופרה, בספרו “ההצלחה בשבעה חוקים רוחניים“, מתאר השתקפות באופן דומה: “כל מערכות היחסים אינן אלא בבואה של יחסכם עם עצמכם.”
מייקל רואץ’, בספרו “להב היהלום“, מסביר השתקפות כך: אדם שמרגיז אותנו, אין בו “מרגיזנות”, כי במציאות תמיד יהיה מישהו שיתפוס אותו כטוב ואהוב. לכן זה בא מאיתנו – אנחנו רואים אותו כמרגיז בעוד שמישהו אחר יראה אותו באור שונה.

באימון ההוויתי, אחת מהנחות היסוד היא של השתקפות, דהיינו שמערכת היחסים שלנו עם עצמנו  היא מערכת היחסים האמיתית היחידה שיש לנו בחיים וכל שאר מערכות היחסים, הן השתקפויות של מערכת היחסים שלנו עם עצמנו.כאשר אנחנו חווים שאנשים מתנהגים אלינו בדרך מסוימת, נתבונן כיצד אנחנו מתנהגים אל אותם אנשים. גם מה שאנחנו אומרים עלינו, על עצמנו, זה מה שנצרב בתודעה שלנו, וזה מה שמשתקף לאחרים. למשל, אם נחשוב על עצמנו משהו חיובי, כגון שאנחנו יפים, חכמים, טובים, זה מה שישתקף או מה שנקרין החוצה. גם ההפך נכון: אם אנחנו שיפוטיים או ביקורתיים כלפי אנשים מסוימים, ננסה להבין מדוע ונשאל את עצמנו האם זוהי השתקפות של השיפוטיות שלנו את עצמנו, קרי תכונה מסוימת שאנו לא מקבלים בעצמנו ו”משליכים” אותה על אחרים. לכן, העבודה שלנו באימון היא תמיד להסתכל פנימה, על עצמנו, ולא על אחרים. עקרון ההשתקפות בא לידי ביטוי מיטבי במשפט הבא: “כל מה שיש לנו בחיים זה מה שאנחנו רוצים וכל מה שאנחנו רוצים יש לנו בחיים”. סביר להניח שהמשפט הזה מקומם ולא נוח לשמוע אותו, אך זוהי אמת לאמיתה.

מתאמן שלי גילה תוך כדי אימון שההורים שלו הם לא עקביים. לשאלתי, הוא ענה שחוסר העקביות הזו גורם לו לכעס עליהם. כשהסרנו עוד קליפה, הוא ראה שזו השתקפות של חוסר העקביות שלו. כך גם היה לגבי נהיגה. היה לו קשה, ובצדק, עם זה שנהג בכביש כמעט דרס אותו כשחצה במהלך חציה. זה בא לידי ביטוי בכך שקילל אותו. אח”כ נזכר שהוא נוהג באופן דומה… ההבנה הזאת, שרבות מהמחשבות וההתנהגויות שלו הן השתקפויות שלו עצמו,  חלחלה אט אט וגרמה לו לפתח יותר חמלה, הן כלפי אחרים והן כלפי עצמו.
פאולו קואלו, בספרו “האלכימאי“, מראה זווית אחרת להשתקפות, ואומר כך: “רוב בני האדם רואים את העולם כמקום מאיים, ובגלל זה העולם אמנם נעשה בשבילם מקום מאיים”. אם נבין שכל מה שיש “בחוץ” הוא השתקפות של עולמנו הפנימי, יהיה לנו קל יותר, אולי, לעשות עבודה פנימית ולצמוח, ובאמצעותם לשפר את מה שקורה לנו בחוץ, מול אחרים ומול העולם בכלל.
שיפור מערכת היחסים עם עצמנו קשורה בביטחון עצמי.

רוצה להעלות את הביטחון העצמי שלך?

מזמין אותך להוריד מדריך שכתבתי: “איך תחזקו את הביטחון העצמי שלכם ב-10 צעדים”:

להלן קישור למדריך.