ספרה של ביירון קייטי, “לאהוב את מה שיש”, הוא ספר שגורם לנו לחשוב.
קייטי, אשת עסקים שחיה בקליפורניה, שקעה בדיכאון חמור בשנות השלושים לחייה, דיכאון שהלך והעמיק וגרם לה למחשבות כפייתיות על התאבדות. כשהיא בשיא ייאושה, קמה קייטי יום אחד וחוותה הארה ששינתה את חייה.
קייטי הבינה שכאשר האמינה שמשהו צריך להיות שונה ממה שהוא (למשל, “בעלי צריך לאהוב אותי יותר”) היא סבלה, וכאשר לא האמינה במחשבות האלה היא חשה שלווה. היא הבינה שלא היה זה העולם שגרם לדיכאון שלה, אלא האמונות שלה בנוגע לעולם. בהבזק של תובנה, ראתה קייטי שניסיוננו למצוא אושר היה בכיוון ההפוך – במקום ניסיון השווא לשנות את העולם כך שיתאים למחשבותינו לגבי איך הוא “צריך” להיות, ניתן להטיל ספק במחשבות האלה, ודרך מפגש עם המציאות כמו שהיא, לחוות חופש ואושר שלא יתוארו. קייטי פיתחה שיטת חקירה פשוטה אך רבת עוצמה שנקראת “העבודה”, שיטה שדומה לדיאלוגים של סוקרטס ולתורה הבודהיסטית, שבעזרתה הפכה התמורה הזאת למעשית. כתוצאה מכך, אישה אובדנית ומרותקת למיטתה התמלאה באהבה לכל מה שהחיים מביאים עימם.
קייטי הסבירה שבכל הפעמים שבהן היא הרגישה פגועה או בודדה, היא התעסקה בעניינים של מישהו אחר. היא ממליצה שכל אחד יתעסק רק בענייניו. כל פעם שתרגישו מתח, לחץ או אי-נוחות, אומרת קייטי, תשאלו את עצמכם בעניינים של מי אתם מתעסקים במחשבתכם.
הבעיה היא לא במחשבות, שבאות וחולפות, אלא האחיזה בהן. האחיזה היא שגורמת לנו סבל, כי אנחנו מאמינים שהמחשבות אמיתיות, מבלי שחקרנו אותן. מחשבות, אומרת קייטי, פשוט צצות, באות משום מקום וחוזרות לשום מקום, כמו עננים בשמיים ריקים. הן באות כדי לחלוף, לא כדי להישאר. אין בהן כל נזק, עד שאנו נקשרים אליהן כאילו הן אמת.
קייטי מציגה ארבע שאלות שאם נשאל אותן בכל פעם הן יכולות לשנות את החיים שלנו.
ראשית, היא אומרת, רשמו את השיפוטים שלכם לגבי מצב מעיק כלשהו בחיים שלכם, בעבר, בהווה או בעתיד – לגבי אדם שאתם סולדים ממנו או לגבי מצב עם מישהו שמפחיד או מעציב אתכם. רצוי לכתוב על מישהו שעדיין לא סלחתם לו לחלוטין.
אחר כך תשאלו את עצמכם ארבע שאלות:
1. האם זאת האמת?
2. האם אתם יכולים לדעת בוודאות שזאת האמת?
3. איך אתם מגיבים כשעולה בכם המחשבה הזאת?
4. מי תהיו בלי המחשבה הזאת?
ועכשיו הִפכו את ההצהרות. למשל, אם כתבתם “אני לא אוהב את X כי הוא לא מקשיב לי” עשוי להיות “אני לא אוהב את עצמי כי אני לא מקשיב ל-X”.
בסופה של החקירה, אומרת קייטי, נבין עובדה רבת עוצמה: שכל דבר שנמצא מחוץ לנו הוא השתקפות שלנו על עצמנו.