%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%91%d7%9411בחיי הבוגרים, אני זוכר מקרים רבים שבהם אמרו לי אנשים ששוחחו איתי, שאני יודע להקשיב. אני לא יכול ולא רוצה להתווכח עם החוויה שלהם, ואכן הדימוי המצטבר שלי את עצמי במהלך השנים היה של אדם שיודע להקשיב. אבל רק כשהגעתי ללימודי אימון והתחלתי ללמוד על הקשבה, על רמות הקשבה שונות, ולתרגל אותן, הבנתי כמה אני עדיין לא יודע להקשיב, כמה הדרך שלי עדיין ארוכה בלהיות אדם שמקשיב בצורה יוצאת דופן. גם היום, לאחר כמעט שנתיים, כשאני הרבה יותר נהנה להקשיב, עושה את זה עם הרבה פחות מאמץ וצברתי "קילומטרז" של הקשבה, אני יודע שהדרך לשפר את ההקשבה שלי היא אינסופית.

 

רובין שארמה, ב"מדריך למצוינות", אומר שהקשבה היא אחד מהכישורים המרכזיים התורמים להצטיינות אישית ומקצועית. כשאנחנו מקשיבים היטב לבן שיחנו, אומר שארמה, ומאפשרים לו להעביר משהו מן הידע שלו, יש לנו הזדמנות לפתוח צוהר קטן כדי ללמוד ממנו, לצמוח ולהתפתח. רחל רמן, בספרה "חוכמה משולחן המטבח", אומרת שהדרך הבסיסית והחזקה ביותר לתקשר עם הזולת היא דרך הקשב. פשוט להקשיב. כשאנשים מדברים, משתפת רמן מניסיונה כרופאה לחולים סופניים, אין צורך לעשות דבר, אלא רק לקבל אותם. לקלוט אותם. אכן, גם החוויה שלי, באימון ומחוצה לו, היא שכאשר מקשיבים לאנשים עד הסוף, בלי לקטוע אותם ובלי לחשוב תוך כדי דבריהם מה לענות להם, פשוט מרוכזים כל הזמן ברק לחוות אותם ולקלוט את מה שהם אומרים, זו גם החוויה שלהם בשיחה. גם אם היא מונולוג. הקשבה מלאה, כך למדתי, מאפשרת גם להתקרב לאנשים הרבה יותר.

 

עבורי, כאדם וכמאמן, להקשיב לאדם אחר פירושו להתמקד רק בו ובמה שהוא אומר, לנסות להבין מה שהוא אומר בלי לרצות להגיב. לרצות ללמוד ממנו עוד ועוד, ולשים בצד את כל המחשבות, העיסוקים, המשימות, הנושאים שמטרידים אותי, ורק להקשיב. לא לשמוע. להקשיב. הכי טוב שאני יכול, בעזרת כל החושים. להקשיב לא רק למה שהוא אומר, אלא גם למה שהוא לא אומר. להקשיב לגוף שלו, לתחושות שלו, להקשיב לאיך שהוא נושם. אני מאמין שבצורת הקשבה כזאת האדם מרגיש וחווה שמקשיבים לו בלי שרוצים "לתקן אותו", להעיר לו, לשפוט אותו או להציג עמדה אחרת. עצם החוויה שהוא נקלט בצורה מושלמת גורמת לו להרגיש בעל ערך, עם עוצמה, ונותנת משנה תוקף לדבריו.

 

אין כל ספק, אם כך, שהקשבה היא בעלת ערך רב עבור כולנו. למעשה, הקשבה היא בו-זמנית התכונה הכי חשובה אך גם הכי חלשה שלנו. אז אם היא כל כך חשובה, למה קשה לנו להקשיב?
כנראה שיש סיבות מגוונות: טרדות היום יום, שמקשות עלינו להתמקד בהקשבה לאחרים, הקושי להתרכז באחרים ולא בעצמנו, התפישה שאם רק נקשיב לא נוכל להביא את עצמנו לידי ביטוי, חוסר המודעות לכך שהקשבה היא כל כך חשובה, ועוד.
להקשבה יש יתרון נוסף, כפי שכותב המעצב ברוס מאו ב"המדריך הלא שלם לצמיחה": "כל אדם שנכנס לעולמנו מביא איתו עולם זר ומורכב שאפילו לא חשבנו עליו. כשאנחנו קשובים לכל הפרטים והדקויות של צרכיו, מאווייו ושאיפותיו, אנחנו ממזגים את עולמו עם עולמנו. אף אחד מהצדדים לא ישוב להיות כשהיה." במילים אחרות, כשאנחנו מקשיבים לאדם אחר ומרוכזים כל כולנו במה שהוא מביא איתו, גם אנחנו וגם הוא יכולים להרוויח מחוויית ההקשבה הזו.

 

כל אחד יכול לשפר את רמת ההקשבה שלו. כל אחד יכול להפוך להיות אדם שמקשיב בצורה יוצאת דופן. איך? ע"י שילוב של מודעות ותרגול. מודעות לכך שזה אפשרי ללמוד מכל אחד ושזה יכול לייצר קירבה גדולה יותר בינינו לבין אחרים ותרגול, תרגול, תרגול. נסו יום אחד רק להקשיב, בלי להוציא מילה מהפה. אח"כ נסו יומיים. אני מבטיח לכם חוויות וגילויים מסעירים.

היכולת להקשיב בצורה יוצאת דופן קשורה בביטחון עצמי.

רוצה להעלות את הביטחון העצמי שלך?

מזמין אותך להוריד מדריך שכתבתי: "איך תחזקו את הביטחון העצמי שלכם ב-10 צעדים":

להלן קישור למדריך.